דפי הנצחה

איתן גלבוע
ז"ל

כל כך צעיר ונסגר הגולל.

כל כך אהבת את החיים, וזכית לכל כך מעט. אנחנו עומדים פה, מול
הקבר המכוסה רגבי אדמה טריים. ושואלים: למה? ובוכים: זה לא הוגן!

היו בך, איתן, איכויות מיוחדות מאד. הייתה לך דרך חשיבה
עצמאית, הייתה לך רגישות גבוהה לכל הסובב אותך, ראית את העולם, ואת התופעות
המתרחשות בו, בדרך שונה מרובינו. כילדים, לא תמיד הצלחנו להבין, עד כמה אתה ניחן
בתכונות אנושיות נדירות ויקרות.

היית מופנם מאוד, לא הרבת לספר על עצמך ועל שעובר עליך, אפילו
בתקופות קשות שחווית, אצרת הכל אצל עצמך, אבל כן נתת ביטוי לכל אלו בדרכך המיוחדת.
כשקצת בגרנו, התחלנו לאט לאט להבין אותך.

בעפרון נהגת לצייר ולשרבט את עולמך, כפי שאתה מבין אותו, ולא
כפי שציפו ממך להבין, או כפי שהחברה חשבה שנכון.

ציירת חיות. גילית אהבה מיוחדת לבעלי חיים. כאילו הייתה לך
שפה משלך איתם, והם השיבו לך בהמון אהבה. כל כך התחברת לעולמם, לרגשותיהם ולצרכים
שלהם. ניכר היה, שהשהות במחצית החיות נסכה בך שלווה ורוגע.

ידעת נהדר לבשל! מטעמים יצאו מתחת ידיך! את זה – גם אנחנו מהר
מאוד גילינו, כשהפקדנו אותך ועוד בן או שניים, עז ניהול הארוחות במחנות ובטיולים
הכיתתיים.

עולם המוזיקה דיבר אליך מאוד. כשה"חיפושיות"
ו"הצלליות", היו בראשית דרכן, וכמעט איש לא הכיר להקות אלו, אתה הקשבת
להן בקול גדול וברוב הנאה.

והיית עקשן! כל כך עקשן! אתה, ורק אתה, יודע מה טוב לך. היום,
כשנודע לנו על מותך, מיד צפו ועלו תמונות מהעבר המשותף שלנו. חיוך דק הסתמן על
פנינו, כשנזכרנו, איך בארוחות צהריים של יום שישי, היינו יושבים מול קציצות הדג,
מסרבים לאכול. אחד, אחד נכנענו ללחץ ובלענו בקושי. ואתה, לא ויתרת! "לא טעים
לי, לא מתאים לי, אני הקובע." כבר הורמו הכיסאות מסביבך, כבר איימו שלא תקבל
את הקרמבו של קבלת שבת, ולא ויתרת! הכנעת בעקשנותך אפילו את החשובים שבעקרונות
החינוכיים.

וכשחלית, ראינו איך באותה עקשנות אתה נאבק במחלה. עובר השתלה,
וחוזר לפעילות. עושה, עובד, ומקים משפחה לתפארת. אותה דרך מיוחדת שלך, ליוותה אותך
גם בהורות. יצרת עם ג'ין בית חם, אוהב, תומך ומקבל. בית שנותן לכל אחד מילדיך את
האפשרות להתפתח ולגדול בדרכו.

ושוב קרסו הריאות. ושוב לא היה לך אויר. ושוב באומץ ובעקשנות
האופייניים לך חשפת כל דרך להבריא. התלות באחרים, חוסר האונים שבמחלה, הכניעו
אותך. אנחנו יודעים עד כמה היה לך קשה בתקופה האחרונה. התעצבנת וכעסת על מצבך,
ועכשיו אנחנו נותרנו כועסים ובוכים – זה לא הוגן!

אנחנו מתנחמים במחשבה, שאתה בוודאי גאה על כל מה שהשארת
מאחריך.

ג'ין, אדם, אורון, אסף ודניאל, דורית, רחל וכל המשפחה – אנחנו
איתכם באבלכם.

אהבנו אותך איתן, לעולם נאהב!

                                                          יהי
זכרך ברוך.

                                                                             כתת
שבולת

שלום אחרון לך אח יקר

עזבת אותנו באמצע פתאום

ממש לפני רגע היית פה, ממלא את הבית,

דואג ומסור למשפחה עד כלות.

בישלת, אפית, היית כאן ושם.

ניתוח ההשתלה היה קשה מנושא

מריטת עצבים בדיקות וחיטוטים

ואז חיכית וחיכית וחיכית וחיכית

עד שנמצא התורם המתאים

עברת את כל התהליך המאד מסובך

וחזרת לחיים שוקקים ומלאים.

עברתם הרבה שנים של שיתוף והרבה זמן איכות

למול עיניך גדלה בת טיפוחיכה  ובניך צמחו לתפארת

ופרסו כנף לבגרות ולעצמאות.

עבדת לפרנסתך והבאת שמחה להמון רעבים

עם ריח אפיה מהבוקר.

נלחמת כמה שיכולת במחלה.

נוח על משכבך בשלום

תמיד תהיה איתנו בכל מקום.

                   רחל
שוסטר – אחותו

תשכב לך עכשיו במנוחה –

הנה האדמה כבר קלטה אותך.

תשכב לך עכשיו במנוחה –

כולנו פה בוכים סביבך.

נוח לך בתכריכיך –

כי נאספו כל יקירך.

היה שלום חבר –

אתה כבר בעולם אחר.

היה שלום חבר -

השארנו אותך בתוך הגדר.

לעולם איתנו זיכרונך –

ולא נתנחם מאובדנך.

הנה, האדמה כבר קלטה אותך –

תשכב לך במנוחה.

דברי פרידה שאיתן ז"ל כתב למנו נתיב ז"ל

קראו ע"י הקבר של איתן ז"ל